התהליך במבט אחד
אפשר לסמן כל שלב שסיימתם, והסימון נשמר רק בדפדפן שלכם.
עשרה שלבים בשני חלקים. השלב המודגש הוא הלב: פרומפט פתיחה טוב קובע את איכות כל מה שבא אחריו.
1העלאת המחקר לצ'אט
מה להעלות
- הצעת המחקר או הטיוטה הנוכחית, גם אם היא חלקית
- 3–10 מאמרים מרכזיים שעליהם המחקר נשען (PDF)
- שאלונים, כלים או חומרי לימוד שכבר קיימים
- דרישות של המוסד, הקרן או כתב העת, אם יש
איך להעלות נכון
- לפתוח פרויקט (Project) ב־Claude או ב־ChatGPT ולהעלות אליו את הקבצים. כך הם זמינים בכל שיחה חדשה בפרויקט.
- לתת לקבצים שמות ברורים: הצעת-מחקר-טיוטה-2
- לפני ההעלאה: להסיר שמות, פרטים מזהים ונתונים גולמיים של משתתפים.
2פרומפט הפתיחה
מעתיקים, ממלאים את השדות המסומנים בצהוב, ושולחים בהודעה הראשונה בשיחה. הפרומפט בנוי כך שה־AI ישאל קודם שאלות הבהרה ויכתוב חלק אחד בכל פעם. כך אפשר לתקן כיוון מוקדם, לפני שנכתבים עשרים עמודים לא מדויקים.
התפקיד שלך בשיחה הזאת תפקידך הוא מלווה מחקר אקדמי: עמית או עמיתה עם ניסיון רב במתודולוגיה של מחקר חינוכי, שעוזרים לי לבנות מחקר שלם, מבוסס וניתן לביצוע. פרטי המחקר אני חוקר/ת בתחום [התחום, למשל: חינוך וחוסן]. צירפתי את הקבצים הבאים: [הצעת מחקר / טיוטה / מאמרים מרכזיים / שאלונים]. - נושא המחקר: [...] - שאלת המחקר (גם אם עדיין לא מנוסחת סופית): [...] - מטרת המחקר: [...] - אוכלוסייה והקשר: [גילים, סוג מסגרת, מספר משתתפים משוער, שפות] - מה כבר קיים אצלי: [...] - התוצר הסופי שאני צריך/ה: [מאמר / עבודת גמר / דוח לקרן / ערכה לבית הספר] - לוח זמנים: [...] כללי עבודה 1. קודם לקרוא את כל הקבצים המצורפים ולהשתמש בהם כבסיס. כשמשהו לא מופיע בקבצים, לציין שזה ידע כללי. 2. לא להמציא מקורות. כל מקור שאינו מהקבצים שלי יסומן [לאימות] ויכלול מחבר, שנה וכותר, כדי שאוכל לבדוק אותו. כשאין ודאות שמקור קיים, לכתוב זאת במפורש. 3. לעבוד בשלבים: לפני הכתיבה, לשאול אותי עד 5 שאלות הבהרה. אחרי כל חלק, לעצור ולחכות לאישור שלי. 4. לכתוב בעברית אקדמית בהירה ותקנית, בפנייה לשני המגדרים או בלשון לא מגדרית. מקורות לפי APA מהדורה 7. 5. בכל חלק לציין: מה חזק, מה חסר, ומה דורש החלטה שלי. התוצר: ארבעה חלקים חלק א: מסגרת המחקר רקע ורציונל; בעיית המחקר; מטרות; שאלת מחקר מרכזית ושאלות משנה; השערות מחקר (השערה מכוונת לכל שאלה כמותית); מושגי מפתח, לכל מושג הגדרה מושגית והגדרה אופרטיבית (איך מודדים אותו); מסגרת תיאורטית; תרומה צפויה, מחקרית ומעשית. חלק ב: סקירת ספרות סקירה לפי נושאים ולא לפי מאמרים. בכל נושא: מה ידוע, איפה יש מחלוקת, ואיזה פער המחקר שלי ממלא. בסוף: טבלת מקורות עם העמודות מחבר | שנה | כותר | טענה מרכזית | איך המקור תורם למחקר | סטטוס (מהקבצים / לאימות). חלק ג: מתודולוגיה מערך המחקר (כמותי, איכותני, משולב, מחקר פעולה) ונימוק לבחירה; משתתפים ודגימה; כלי המחקר, ולכל כלי: מה הוא מודד, דוגמאות לפריטים, סולם, ומה ידוע ומה צריך עוד לבדוק לגבי אמינות ותוקף; הליך איסוף הנתונים ולוח זמנים; ניתוח הנתונים, לכל שאלת מחקר בנפרד; אתיקה (הסכמה מדעת, אישור הורים, פרטיות, אישורים נדרשים, כמו אישור המדען הראשי במשרד החינוך); מגבלות המחקר. בסוף: טבלת התאמה שאלת מחקר | כלי | ניתוח. חלק ד: מעורבות ה־AI במחקר הצעה מפורטת: - באילו שלבים AI יכול לעזור (הכנת חומרים, קידוד ראשוני של נתונים איכותניים, ניתוח, בניית דשבורד, הגהה) - באילו שלבים ההחלטה נשארת אצלי (החלטות מחקריות, פרשנות סופית, קשר עם המשתתפים) - איך שומרים על פרטיות המשתתפים - איך מתעדים את השימוש: יומן עם העמודות תאריך | כלי | מטרה | מה נלקח | מה נבדק ותוקן - נוסח מוצע לפסקת שקיפות על השימוש ב־AI במאמר בסוף כל תשובה - רשימה "לבדיקה שלי": מקורות, מספרים והחלטות שעליי לאמת - 3 הצעות לצעד הבא מתחילים לקרוא את הקבצים, לכתוב סיכום של 5 שורות על המחקר כפי שהוא עולה מהקבצים, ולשאול את שאלות ההבהרה. עדיין לא לכתוב את חלק א.
למה זה עובד
תפקיד ברור, הקשר מלא, כללים מפורשים ותוצר מוגדר. ארבעת הרכיבים האלה מצמצמים תשובות כלליות.
הכלל החשוב ביותר
כלל 2: סימון [לאימות]. מודלי שפה עלולים לייצר מקורות שנשמעים אמיתיים ואינם קיימים. הסימון הופך את הבדיקה לשגרה.
מה לא לשנות
את העבודה בשלבים. גם אם מפתה לבקש הכול בבת אחת, התוצר יוצא שטחי יותר וקשה יותר לבדוק אותו.
כך נראית תשובה ראשונה טובה
דוגמה לתשובה שחוזרת אחרי פרומפט הפתיחה, במחקר על שפת החוסן:
מה הבנתי מהקבצים: המחקר בוחן תוכנית ללימוד שפת חוסן חברתי בבית ספר יסודי. התוכנית מלמדת מילים, מושגים ומשפטים לשישה רכיבי חוסן, באמצעות משחקים, תרגילים ומערכי שיעור. המטרה היא להעלות את המודעות של תלמידים ותלמידות לתהליכי מוכנות, אימון וחשיבה על תוצאות עתידיות. המחקר יתקיים בבתי ספר דוברי עברית ודוברי ערבית. בקבצים יש טיוטה של התוכנית ושני מאמרים על חוסן קהילתי, אבל עדיין אין כלי מדידה.
שאלות הבהרה:
- אילו שכבות גיל ייכללו, וכמה כיתות בערך?
- האם תהיה קבוצת השוואה, או רק מדידה לפני ואחרי?
- מי מעבירים את השיעורים: המחנכים והמחנכות או מנחה מבחוץ?
- האם ששת הרכיבים לקוחים ממודל קיים, או שפותחו במיוחד לתוכנית?
- מה התוצר הסופי: מאמר, דוח לבית הספר, או שניהם?
✓ סימנים לתשובה טובה
- מסכמת נכון ובקצרה
- מציינת מה חסר בקבצים
- שואלת שאלות שמשנות את מערך המחקר
- עוצרת, ולא כותבת עדיין את חלק א
✗ סימנים לתשובה חלשה
- מתחילה מיד לכתוב את כל המחקר
- שואלת שאלות כלליות ("ספרו עוד")
- מביאה מקורות בלי סימון [לאימות]
- מסכמת דברים שלא מופיעים בקבצים
מה עושים עם תשובה חלשה
כותבים: "לעצור כאן. לפי הכללים, קודם סיכום ושאלות הבהרה בלבד, וכל מקור מסומן [לאימות]." אם זה לא עוזר, פותחים שיחה חדשה ומדביקים שוב את פרומפט הפתיחה.
3איך מתקדמים אחרי הפרומפט הראשון
כל הודעה מקדמת חלק אחד. אלה פרומפטי המשך מוכנים, לפי הסדר המומלץ:
אלה התשובות שלי: [...]. עכשיו אפשר לכתוב את חלק א: מסגרת המחקר. בסיום, לעצור ולחכות להערות שלי.
לפני שממשיכים, לחדד את שאלת המחקר: להציע 3 ניסוחים לשאלה מרכזית, ולכל ניסוח שאלות משנה. לכל שאלה כמותית לנסח השערה מכוונת שאפשר לבדוק, ולציין באיזה כלי ובאיזה ניתוח היא תיבדק. לשאלה איכותנית, להסביר למה אין לה השערה. לסמן איזה ניסוח מתאים ביותר להיקף ולזמן שלי, ולנמק.
בחלק ב, להרחיב את הנושא [...]. להוסיף מחקרים מהשנים האחרונות שעוסקים ב[...], כל אחד מסומן [לאימות], ולהסביר איך כל אחד מהם קשור לשאלת המחקר שלי.
לבנות את [שם הכלי] במלואו: הוראות למשתתפים, כל הפריטים, סולם תשובות, מפתח ציינון, פריטים הפוכים, והצעה לבדיקת אמינות במחקר חלוץ. לנסח בשפה מותאמת ל[גיל].
על בסיס המסגרת שאישרתי, לכתוב מערך שיעור של 45 דקות על [נושא]: מטרות, ציוד, פתיחה, הקניה, משחק או תרגיל, סיכום, ודרך קצרה להעריך מה נלמד.
לעצב אייקון ייחודי לכל רכיב בשפת החוסן: פשוט, ברור לילדים ולילדות, בקו אחיד, ובצבע משלו. להסביר מה כל אייקון מסמל, ולהציע איפה הוא יופיע (כרטיסים, פוסטר, משחקים, דשבורד).
לבנות מצגת מלווה למחנכים ולמחנכות שמפעילים את התוכנית: 10 שקופיות, טקסט קצר בכל שקופית, והערות למציג/ה מתחת לכל שקופית.
לבנות דשבורד מחקר בעברית ובערבית, עם כפתור להחלפת שפה. להציג: מספר משתתפים, התקדמות בהעברת השיעורים, ממוצעים לפני ואחרי לכל רכיב, ומגמה שבועית. להשתמש בנתוני דוגמה מסומנים עד שיגיעו הנתונים האמיתיים. בלי שמות ובלי פרטים מזהים.
לכתוב "מסמך אם" מעודכן שמרכז את כל ההחלטות עד עכשיו: שאלות המחקר, ההגדרות, הכלים, המערך, ומה עוד פתוח. אני אשתמש בו כדי להמשיך בשיחה חדשה.
- 📚 הספרייה ומצפן המחקר: מקורות שכבר נאספו בקהילה, וחיפוש גם במאגרים בעולם. אפשר להעלות לצ'אט את הדו״ח של המצפן כבסיס לסקירת הספרות.
- 📏 ספריית כלי המדידה: שאלונים וסולמות בעברית ובערבית, עם מידע על תיקוף ועל מי בקהילה השתמשו בהם. כדאי לחפש כאן לפני שבונים כלי חדש.
מחקר בשתי שפות: תרגום והתאמה תרבותית
כשאותו כלי מועבר בעברית ובערבית, צריך לוודא שהוא מודד את אותו הדבר בשתי השפות. תרגום מילולי לא מספיק: מושגים כמו "חוסן" או "מוכנות" נשמעים אחרת בכל שפה ובכל קהילה. בלי התאמה, הבדל בין הקבוצות יכול לנבוע מהתרגום ולא מהתוכנית.
- תרגום ראשון: שני מתרגמים או מתרגמות, כל אחד בנפרד.
- איחוד: משווים בין שני התרגומים ומגיעים לנוסח אחד.
- תרגום חוזר (back-translation): מי שלא ראו את המקור מתרגמים בחזרה לשפת המקור, ומשווים.
- ועדת מומחים: דוברי ודוברות שתי השפות מהתחום מכריעים בפערים.
- ראיונות קוגניטיביים: 5–8 ילדים וילדות בכל שפה מסבירים במילים שלהם מה הבינו מכל פריט.
- מחקר חלוץ: בודקים אמינות בכל שפה בנפרד.
ה־AI עוזר בטיוטת התרגום, בהשוואה בין נוסחים ובאיתור מילים בעייתיות. את התרגום הסופי ואת ההכרעות עושים אנשים שדוברים את השפה.
מצורף [שם הכלי] ב[שפת המקור]. 1. לתרגם ל[שפת היעד] (לערבית: ערבית ספרותית פשוטה), בשפה שמתאימה לילדים ולילדות בגיל [...]. 2. לסמן מילים או מושגים שאין להם מקבילה מדויקת, ולהציע 2 חלופות לכל אחד, עם הסבר על ההבדל. 3. לסמן פריטים שעלולים להיות מובנים אחרת בגלל הבדלי תרבות או הקשר. 4. להכין טבלת השוואה עם העמודות פריט במקור | תרגום | תרגום חוזר | הערות. 5. להציע שאלות לראיון קוגניטיבי עם ילדים וילדות על 3 הפריטים הקשים ביותר. זו טיוטה בלבד: התרגום הסופי ייבדק בידי דוברי ודוברות השפה מהתחום.
אתיקה ואישורים
מחקר עם ילדים וילדות בבית הספר צריך אישורים לפני שמתחילים לאסוף נתונים. ה־AI יכול לנסח טיוטות, אבל את הדרישות המדויקות בודקים תמיד באתר הגוף המאשר, כי הן מתעדכנות.
- ועדת האתיקה של המוסד האקדמי
- אישור המדען הראשי במשרד החינוך, למחקר בבתי ספר
- הסכמה מדעת של ההורים, ובנוסף הסכמה של הילדים והילדות עצמם, בשפה שמתאימה לגילם
- הסכמה של צוות בית הספר שמשתתף במחקר
על בסיס המתודולוגיה שאישרתי, לנסח טיוטה לבקשה לוועדת האתיקה של [המוסד], לפי התבנית המצורפת [לצרף את טופס הוועדה]. לפרט: מטרת המחקר, המשתתפים, ההליך, הסיכונים והתועלת, איך שומרים על פרטיות ועל אנונימיות, איך מאחסנים את הנתונים ולכמה זמן, ומה עושים אם משתתף או משתתפת חווים מצוקה במהלך המחקר. לסמן כל מקום שבו חסר לי מידע.
לבנות רשימת מסמכים ושלבים להגשת בקשה לאישור המדען הראשי במשרד החינוך, על בסיס הדרישות שאני מצרף/ת מאתר המשרד [להדביק את הדרישות המעודכנות]. לסמן מה כבר קיים אצלי ומה חסר.
לנסח מכתב הסכמה מדעת להורים, בעברית ובערבית: מה המחקר, מה הילד או הילדה יעשו, כמה זמן זה לוקח, שההשתתפות מרצון ואפשר להפסיק בכל שלב בלי השלכות, איך נשמרת הפרטיות, ולמי פונים בשאלות. שפה פשוטה, עד עמוד אחד. בנוסף, טופס הסכמה קצר לילדים ולילדות בגיל [...], במשפטים קצרים ועם אייקונים.
נוסח הסכמה מדעת למחקר שאינו דורש אישור ועדה
גם כשאין צורך באישור ועדה, צריך הסכמה מדעת. את ההחלטה אם המחקר פטור מאישור מקבלים ועדת האתיקה או הנוהל של המוסד, ולא החוקר או החוקרת לבד. בדרך כלל מדובר במחקר עם מבוגרים בלבד, אנונימי ובסיכון נמוך, למשל שאלון לצוותי חינוך. מחקר עם ילדים וילדות בבית הספר דורש את האישורים שלמעלה.
טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר שלום, אני [שם החוקר/ת], [תפקיד ומוסד]. אני עורך/ת מחקר בנושא [נושא המחקר]. מטרת המחקר: [משפט אחד]. מה תתבקשו לעשות: [למלא שאלון / להשתתף בריאיון] של כ־[X] דקות. ההשתתפות מרצון. אפשר לסרב, לדלג על שאלה או להפסיק בכל שלב, בלי לתת הסבר ובלי שום השלכות. פרטיות: [השאלון אנונימי / הפרטים שלכם יקודדו]. בפרסומים לא יופיעו שמות או פרטים מזהים. הנתונים יישמרו [איפה] ויימחקו [מתי]. [אם יש הקלטה: הריאיון יוקלט רק בהסכמתכם, וההקלטה תימחק אחרי התמלול.] בינה מלאכותית: [אם רלוונטי] בניתוח הנתונים ייעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית, רק אחרי הסרת כל פרט מזהה. סיכונים ותועלת: אין סיכון צפוי מעבר לזמן שההשתתפות דורשת. [התועלת: ...] לשאלות: [שם], [טלפון / מייל]. אני מאשר/ת שקראתי את ההסבר, שהבנתי אותו, ושאני מסכים/ה להשתתף במחקר. שם: ________ תאריך: ________ חתימה: ________ (בשאלון מקוון: במקום חתימה, תיבת סימון "קראתי ואני מסכים/ה להשתתף", לפני השאלה הראשונה.)
4הגהה על התוצר
ה־AI כותב מהר, אבל האחריות על המחקר נשארת אצלכם. רשימת בדיקה לכל חלק:
- מקורות: לחפש כל מקור ב־Google Scholar או לפי DOI. לבדוק שהמקור קיים, שהמחברים והשנה נכונים, ושהוא באמת טוען את מה שנכתב בשמו.
- עקביות: לעבור על טבלת ההתאמה. לכל שאלת מחקר יש כלי, ולכל כלי יש ניתוח.
- קוהרנטיות: לבדוק שיש חוט אחד שעובר בכל המסמך: הרקע מוביל לבעיה, הבעיה לשאלה, השאלה להשערות, ההשערות לכלים ולניתוח, והממצאים לדיון ולמסקנות. אותם מושגים באותו שם לאורך כל הדרך, וכל מסקנה נשענת על ממצא.
- מספרים: לכל מספר (גודל מדגם, אמינות, אחוזים) לבדוק מאיפה הגיע.
- אתיקה ופרטיות: הסכמה מדעת, אישור הורים, אישורים נדרשים, אין פרטים מזהים בשום קובץ.
- שפה: עברית תקנית, מונחים אחידים לאורך כל המסמך, פנייה לשני המגדרים.
- השפה השנייה: כל טקסט בערבית או בעברית עובר בדיקה של דובר או דוברת השפה מהתחום.
- קריאה אנושית: מנחה, עמית או עמיתה קוראים לפני שהמסמך יוצא.
לקרוא את המסמך המצורף כפאנל של 10 מומחים ומומחיות, כל אחד ואחת מתחום אחר: 1. מתודולוגיה של מחקר כמותי 2. מחקר איכותני 3. חוסן חברתי וקהילתי 4. פדגוגיה בבית הספר היסודי 5. פסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית 6. מוכנות לחירום 7. סטטיסטיקה 8. אתיקה במחקר עם ילדים 9. חינוך בחברה הערבית ורב־תרבותיות 10. עריכה אקדמית ולשונית [אפשר להחליף את התחומים לפי המחקר שלכם] לכל מומחה/ית בנפרד: 3–5 הערות מתוך התחום שלו או שלה. לא לתקן את המסמך. לרשום את כל ההערות בטבלה עם העמודות מומחה/ית | מיקום | הבעיה | חומרה (גבוהה/בינונית/נמוכה) | הצעה. לחפש במיוחד: טענות בלי מקור, מקורות שנראים חשודים, סתירות בין חלקים, אי־התאמה בין שאלות המחקר, ההשערות, הכלים והניתוח, וניסוחים לא ברורים. בנוסף, בדיקת קוהרנטיות: האם יש חוט אחד מהרקע, דרך שאלת המחקר וההשערות, ועד הממצאים והמסקנות? לסמן כל מקום שבו החוט נקטע, כל מושג שמשנה את שמו, וכל מסקנה שלא נשענת על ממצא. בסוף: 5 ההערות החשובות ביותר מכל הפאנל, ואיפה המומחים והמומחיות חלוקים ביניהם.
לבדוק את הקוהרנטיות של המסמך המצורף: 1. לכתוב בשורה אחת את הטענה המרכזית של כל פרק. 2. לבדוק שכל פרק מוביל לפרק שאחריו: רקע ← בעיה ← שאלה ← השערות ← שיטה ← ממצאים ← דיון ← מסקנות. 3. לבנות טבלה עם העמודות שאלת מחקר | השערה | כלי | ניתוח | ממצא | מסקנה, ולסמן כל שורה שחסרה בה חוליה. 4. לרשום מושגים שמופיעים בשמות שונים במקומות שונים. 5. לסמן מסקנות או המלצות שאינן נשענות על ממצא. לא לתקן. רק לרשום את הבעיות ולהציע תיקון קצר לכל אחת.
למה בשיחה חדשה? שיחה שכתבה את הטקסט נוטה להסכים עם עצמה. מבט "טרי" מוצא יותר בעיות.
6מה זה דשבורד ואיך הוא עוזר למחקר
דשבורד הוא מסך אחד שמרכז את נתוני המחקר במספרים ובגרפים, ומתעדכן כשמגיעים נתונים חדשים. במקום לפתוח עשרה קבצים, רואים במבט אחד איפה המחקר עומד.
מה הוא נותן
- מעקב אחרי איסוף הנתונים: כמה שאלונים חזרו, אילו כיתות בפיגור
- תמונת מצב לפני ואחרי, לכל רכיב בנפרד
- זיהוי מוקדם של בעיה, כמו כיתה שלא מתקדמת
- שיתוף ממצאים עם בית הספר בלי לחשוף משתתפים
כללים לדשבורד מחקרי
- נתונים מצרפיים בלבד, בלי שמות
- נתוני דוגמה מסומנים בבירור עד שמגיעים הנתונים האמיתיים
- דו־לשוני, כדי שכל צוות יקרא בשפה שלו
- כל מספר מראה מאיזה כלי הוא הגיע
דוגמה חיה לדשבורד כזה מופיעה בסוף הדוגמה למטה.
7איסוף הממצאים
אחרי שהמחקר בנוי והכלים מוכנים, יוצאים לשטח. כאן ה־AI עוזר להכין את מערכת האיסוף. הוא לא אוסף בעצמו נתונים מהמשתתפים.
מה מכינים לפני שמתחילים
- ספר קודים (codebook): לכל משתנה שם, תיאור, ערכים אפשריים ודרך לסמן נתון חסר
- טופס איסוף לכל כלי, למשל Google Forms לשאלון וטופס תצפית למחנכים ולמחנכות
- קוד לכל משתתף ומשתתפת במקום שם. טבלת המפתח בין שמות לקודים נשמרת בנפרד ולא עולה לשום צ'אט
- לוח זמנים: מי אוסף, מתי, ואיך מוודאים שהשאלונים חוזרים
במהלך האיסוף
- קובץ נתונים מרכזי אחד: שורה לכל משתתף/ת ועמודה לכל משתנה
- יומן שטח: מה קרה בפועל, חריגות, שיעורים שלא הועברו
- בדיקה שבועית בדשבורד: כמה נתונים חזרו ואיפה יש פער
- לפני כל העלאה ל־AI: רק קבצים מקודדים, בלי שמות, ובלי שמות בתי ספר אם הם מזהים
על בסיס כלי המחקר שאישרתי, לבנות ספר קודים: שם משתנה (באנגלית, בלי רווחים), תיאור, ערכים אפשריים, פריטים הפוכים ודרך לסמן נתון חסר. אחר כך לבנות טופס איסוף לכל כלי, ותבנית Excel ריקה שבה כל שורה היא משתתף/ת לפי קוד.
לבנות תוכנית שבועית לאיסוף הנתונים: מה נאסף בכל שבוע, מי אחראי/ת, כמה זמן זה לוקח מהצוות, ומה עושים כשחסר נתון. לסמן מראש נקודות סיכון (למשל שאלונים שלא חוזרים) ולהציע פתרון לכל אחת.
8ניתוח הנתונים
Claude ו־ChatGPT יכולים להריץ ניתוחים סטטיסטיים על קובץ Excel או CSV שמעלים אליהם, ולעזור בקידוד ראשוני של טקסטים. התנאי: לבקש לראות את החישוב, ולבדוק אותו.
ניתוח כמותי
- סטטיסטיקה תיאורית: ממוצעים, סטיות תקן, התפלגויות
- אמינות הכלים (אלפא של קרונבך)
- השוואת לפני ואחרי: מבחן t למדגמים מזווגים, או וילקוקסון כשההתפלגות אינה נורמלית, וגודל אפקט
- גרפים לדוח ולדשבורד
ניתוח איכותני
- קידוד ראשוני של טקסטים (יומנים, משפטים פתוחים) לפי ספר הקודים
- הצעה לתמות וציטוטים מייצגים
- החוקר/ת בודק/ת מדגם של לפחות 20% מהקידוד ומחשב/ת הסכמה
- ההחלטה הסופית על התמות נשארת אצלכם
כללי בטיחות בניתוח
- להריץ רק את הניתוחים שתוכננו בחלק ג. כל ניתוח נוסף מסומן כ"גישוש".
- לבקש את הקוד או את שלבי החישוב, ולבדוק כמה מספרים ידנית או בתוכנה אחרת (JASP, SPSS, Excel).
- לדווח על כל התוצאות, גם על אלה שלא יצאו מובהקות.
- לא לבקש מה־AI "למצוא משהו מעניין" בנתונים.
מצורפים קובץ נתונים מקודד וספר הקודים. לבצע את הניתוחים שתוכננו בחלק ג, לפי הסדר: 1. בדיקת נתונים חסרים וחריגים. 2. אמינות לכל סולם. 3. סטטיסטיקה תיאורית. 4. השוואת לפני ואחרי לכל רכיב, כולל גודל אפקט. לכל ניתוח להציג את הקוד, את הטבלה ומשפט פרשנות זהיר אחד. לא להוסיף ניתוחים שלא ביקשתי.
מצורפים טקסטים מקודדים (בלי שמות) וספר קודים לפי ששת רכיבי החוסן. לקודד כל קטע לרכיב אחד או יותר, עם נימוק קצר. לסמן קטעים שלא מתאימים לאף קוד. בסוף: טבלת שכיחויות לפי רכיב, 2–3 ציטוטים מייצגים לכל רכיב, והצעה לתמות. אני אבדוק מדגם מהקידוד.
9כתיבה
ה־AI עוזר לבנות מבנה, לנסח טיוטה ולהדק. הקול, הטענה והפרשנות שלכם.
פרק הממצאים
לפי שאלות המחקר, שאלה אחר שאלה. לכל שאלה: הממצא, טבלה או גרף, ומשפט סיכום. בלי פרשנות בשלב הזה.
פרק הדיון
מה הממצאים אומרים ביחס לספרות מחלק ב, מה מפתיע, מגבלות, והמלצות מעשיות לבית הספר.
תוצרים נוספים
תקציר, דוח קצר לבית הספר, עדכון הדשבורד, ופסקת שקיפות על השימוש ב־AI.
על בסיס תוצאות הניתוח המצורפות, לכתוב טיוטה לפרק הממצאים לפי שאלות המחקר. לכל שאלה: הממצא העיקרי, טבלה בפורמט APA ומשפט סיכום. רק מה שמופיע בתוצאות, בלי פרשנות ובלי מספרים חדשים.
לכתוב טיוטה לפרק הדיון: לקשר כל ממצא לספרות מחלק ב (רק מקורות שאימתתי), להסביר ממצאים לא צפויים, לפרט מגבלות ולהציע המלצות מעשיות. לסמן כל טענה שאינה נשענת על הממצאים או על מקור.
להפוך את הממצאים לדוח של 2 עמודים לצוות בית הספר ולהורים, בעברית ובערבית: שפה פשוטה, 3 ממצאים מרכזיים, 3 המלצות, בלי מונחים סטטיסטיים ובלי פרטים מזהים.
תבניות להעתקה
מדביקים ב־Excel או ב־Google Sheets, והעמודות מתחלקות לבד. השורה השנייה היא דוגמה.
| תאריך | כלי וגרסה | שלב במחקר | מטרה | הפרומפט בקצרה | מה נלקח מהתשובה | מה נבדק ותוקן | מי בדק/ה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 14/12/2026 | Claude | סקירת ספרות | מיפוי נושאים | להרחיב את נושא המוכנות בבית הספר | מבנה של 3 נושאים ו־6 מקורות [לאימות] | 4 מקורות אומתו, 2 לא נמצאו והוסרו | החוקר/ת הראשי/ת |
תאריך כלי וגרסה שלב במחקר מטרה הפרומפט בקצרה מה נלקח מהתשובה מה נבדק ותוקן מי בדק/ה 14/12/2026 Claude סקירת ספרות מיפוי נושאים להרחיב את נושא המוכנות בבית הספר מבנה של 3 נושאים ו־6 מקורות [לאימות] 4 מקורות אומתו, 2 לא נמצאו והוסרו החוקר/ת הראשי/ת
בהכנת מחקר זה נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת ([שם הכלי והגרסה]) לצורך [ניסוח טיוטות ראשונות של סקירת הספרות, בניית טיוטה של כלי המדידה, קידוד ראשוני של נתונים איכותניים וניתוח סטטיסטי]. כל מקור שהוצע אומת מול המקור המקורי, כל ניתוח נבדק [בתוכנה נוספת / ידנית], והקידוד נבדק במדגם של [X]% עם הסכמה של [κ = ...]. נתונים מזהים לא הועלו לכלים. האחריות על התוכן, הניתוח והפרשנות היא של המחברים והמחברות. יומן השימוש זמין לפי בקשה.
10כתיבת הצעה לכנס
כנס הוא הזדמנות להציג את המחקר עוד לפני שהמאמר מוכן, ולקבל משוב. לכל כנס הנחיות משלו, וההצעות נבדקות לפי מחוון. לכן מתחילים מההנחיות של הכנס, ולא מהמחקר.
איך עובדים
- מעתיקים את קול הקורא המלא של הכנס ומעלים אותו לשיחה, יחד עם "מסמך האם" ותוצאות הניתוח.
- בוחרים סוג הצגה שמתאים לשלב שבו המחקר נמצא.
- ה־AI כותב טיוטה לפי המבנה ומגבלות המילים, וסופר מילים בכל סעיף.
- בודקים אנונימיות: בלי שמות, מוסדות או הפניות שחושפות את הכותבים.
- מעבירים דרך ההגהה (שלב 4) ודרך מחוון ההערכה של הכנס.
- מגישים במערכת של הכנס, לפני המועד האחרון.
לפני ההגשה בודקים
- מספר המילים בכל סעיף ובסך הכול
- תקציר נפרד, אם נדרש
- אנונימיות, גם בשם הקובץ ובשדה "מחבר" במאפייני קובץ ה־Word
- עיצוב לפי ההנחיות: APA, גופן, רווח בין שורות
- מועד ההרשמה של כל המציגים והמציגות
מצורפים קול הקורא של הכנס, "מסמך האם" של המחקר ותוצאות הניתוח. לכתוב הצעה ל[סוג ההצגה] לפי ההנחיות בדיוק: 1. לפי המבנה ומגבלות המילים שבקול הקורא. אחרי כל סעיף לכתוב בסוגריים כמה מילים יש בו, ובסוף את הסך הכול. 2. רק ממצאים שמופיעים בתוצאות שלי. אם הממצאים עדיין ראשוניים, לכתוב זאת במפורש. 3. מקורות לפי APA, רק מתוך הרשימה שאימתתי, ובמספר שמותר. 4. אנונימיות מלאה: בלי שמות, מוסדות, מקומות או הפניות שחושפות את הכותבים. לסמן כל מקום שעלול לחשוף. 5. תקציר נפרד באורך שנדרש, לתוכנית הכנס. 6. בסוף: טבלה שבודקת כל דרישה בקול הקורא, עם העמודות הדרישה | מתקיימת? | איפה. לא להמציא נתונים.
מצורפים ההצעה ומחוון ההערכה של הכנס. לקרוא את ההצעה בתפקיד שופט/ת של הכנס, ולתת ציון לכל קריטריון במחוון עם נימוק קצר. לסמן את 3 השינויים שהכי ישפרו את הציון, בלי לחרוג ממגבלת המילים.
ICER 2027: הכנס הישראלי למחקר בחינוך
- מכון מופ"ת, תל אביב, 20–22 בספטמבר 2027. הכנס מתקיים פעם בשנתיים.
- מועד אחרון להגשה: 31 בדצמבר 2026. התשובות יישלחו עד 31 במרץ 2027, וכל המציגים והמציגות נרשמים עד 15 באפריל 2027.
- סוגי הצגה: הרצאה, סימפוזיון, פוסטר, שולחן עגול וסדנה.
- הרצאה, פוסטר ושולחן עגול: עד 700 מילים בלי רשימת המקורות, ובנוסף תקציר נפרד של עד 200 מילים לתוכנית הכנס.
- ההצעה אנונימית לגמרי, גם בהפניות לעבודות קודמות של הכותבים.
- עברית, ואפשר גם באנגלית. APA, גופן 12, רווח של שורה וחצי. הצעה שחורגת מההנחיות לא נבדקת.
- אפשר להגיש הצגה אחת ככותב/ת ראשון/ה, ועד שלוש נוספות ככותבים שותפים.
- מחקר שכבר פורסם בכתב לפני 2026 לא מתקבל.
- ההגשה במערכת Oxford Abstracts. לקול הקורא המלא באתר הכנס
| סעיף (הרצאה, פוסטר, שולחן עגול) | לפי ההנחיות | בדוגמה של שפת החוסן |
|---|---|---|
| מבוא ורקע תיאורטי | 100–200 מילים | 180 |
| מטרות המחקר | מנוסחות במפורש | 40 |
| שיטה | 50–100 מילים | 90 |
| ממצאים ומשמעותם | 50–200 מילים | 180 |
| דיון ומסקנות, ביחס לספרות | 100–200 מילים | 180 |
| סך הכול | עד 700 מילים | 670 |
| מקורות | עד 8, לא נספרים | 8 |
איזה סוג הצגה מתאים לשפת החוסן? אם עד מועד ההגשה יהיו ממצאים מלאים, הרצאה. אם יהיו רק ממצאים ראשוניים מכיתות החלוץ, פוסטר או שולחן עגול. מסלולים מתאימים: גיל רך וחינוך יסודי, או שילוב טכנולוגיה בחינוך. את שמות המסלולים המדויקים בודקים באתר הכנס.
ההנחיות לפי אתר הכנס, נובמבר 2026. לפני ההגשה כדאי לבדוק שלא עודכנו.
טעויות נפוצות ואיך נמנעים מהן
לימוד שפת החוסן החברתי בבית ספר יסודי
כך יכול להיראות התוצר אחרי כמה סבבים עם הפרומפט. כל הפרטים כאן הם דוגמה להמחשה.
מסגרת המחקר בקצרה
מטרה: להעלות את החשיבות של מוכנות, ואת המודעות של תלמידים ותלמידות לתהליכי מוכנות, אימון וחשיבה על תוצאות עתידיות, באמצעות שפה משותפת של חוסן.
שאלת המחקר המרכזית: האם וכיצד לימוד שפת החוסן החברתי בבית הספר היסודי מעלה את המודעות של תלמידים ותלמידות לתהליכי מוכנות, אימון וחשיבה על תוצאות עתידיות?
שאלות משנה:
- האם לימוד שפת החוסן מעלה את המודעות של תלמידים ותלמידות לתהליכי מוכנות ואימון?
- האם יש שינוי בשימוש במילים ובמושגים של שפת החוסן בשיח הכיתתי לאורך התוכנית?
- איך מחנכים ומחנכות תופסים את תרומת התוכנית לחשיבה של התלמידים והתלמידות על תוצאות עתידיות?
השערות המחקר:
- השערה 1 (לשאלה 1): ממוצעי המודעות לרכיבי החוסן, ובמיוחד לרכיבי המוכנות, האימון והחשיבה על העתיד, יהיו גבוהים יותר אחרי התוכנית מאשר לפניה.
- השערה 2 (לשאלה 2): מספר השימושים במילים ובמושגים של שפת החוסן בשיח הכיתתי יעלה לאורך 12 שבועות התוכנית.
שאלה 3 היא איכותנית, ולכן אין לה השערה. היא נבחנת באופן פתוח.
מערך: מחקר פעולה במערך משולב (כמותי ואיכותני), מדידה לפני ואחרי, 12 שבועות.
משתתפים: 6 כיתות ד'–ו', כ־150 תלמידים ותלמידות, בבתי ספר דוברי עברית ודוברי ערבית.
אייקוני שפת החוסן
לכל רכיב יש אייקון משלו וצבע משלו. האייקונים חוזרים בכרטיסים, בפוסטרים, במשחקים ובדשבורד, כדי שגם תלמידים ותלמידות שעוד לא קוראים בשטף יזהו את הרכיב.
שפת החוסן: רכיבים, מילים, מושגים ומשפטים
| רכיב החוסן | מילה | מושג | משפט חוסן |
|---|---|---|---|
| שייכות וקשר | שייכות | רשת תמיכה | "יש לי למי לפנות כשקשה לי." |
| ויסות רגשי | נשימה | מד הרגש | "אני מרגיש/ה ___, ואני יודע/ת מה עוזר לי להירגע." |
| מוכנות ותכנון | מוכנות | תוכנית מוכנות | "כשאני מתכונן/ת מראש, אני יודע/ת מה לעשות." |
| אימון ותרגול | תרגול | אימון חוזר | "כל תרגול מחזק אותי, גם כשלא מצליח בפעם הראשונה." |
| חשיבה על העתיד | מה יקרה אם | תוצאה עתידית | "לפני שאני מחליט/ה, אני חושב/ת מה יקרה אחר כך." |
| עזרה הדדית וקהילה | עוזרים | ערבות הדדית | "אני יכול/ה לעזור לאחרים, ואחרים יכולים לעזור לי." |
משחקים, תרגילים ומערכי שיעור
"מה יקרה אם...?"
קבוצות מקבלות כרטיס מצב: שוכחים ציוד לטיול, תרגיל חירום בבית הספר, תלמיד חדש או תלמידה חדשה בכיתה. כל קבוצה כותבת 3 תוצאות אפשריות ותוכנית מוכנות קצרה.
רכיבים: חשיבה על העתיד, מוכנות
בינגו מילות חוסן
המחנך או המחנכת מקריאים משפט מתוך סיפור, והכיתה מסמנת בלוח את האייקון ואת מילת החוסן המתאימה.
רכיבים: כל השישה, בעיקר אוצר מילים
התיק והרשת שלי
מציירים "תיק מוכנות" ומה יש בו, ולידו את רשת התמיכה: מי האנשים שאפשר לפנות אליהם.
רכיבים: מוכנות, שייכות
לפני, בזמן, אחרי: חושבים קדימה
מטרות: להכיר 3 מילים ממשפחת המוכנות; לתרגל חשיבה על תוצאות עתידיות; לבנות תוכנית מוכנות אישית קטנה.
| זמן | שלב | מה קורה |
|---|---|---|
| 5 דק' | פתיחה | "מד הרגש": כל אחד ואחת מסמנים איך הם מרגישים היום. |
| 10 דק' | הקניה | 3 מילים חדשות והאייקונים שלהן: מוכנות, תרגול, תוצאה עתידית. דוגמאות מחיי בית הספר. |
| 15 דק' | משחק | "מה יקרה אם...?" בקבוצות של 4. |
| 10 דק' | תרגול | כל אחד ואחת כותבים תוכנית מוכנות קצרה למצב שבחרו. |
| 5 דק' | סיכום | משפט חוסן אחד ליומן הכיתתי. כך גם נאספים נתונים לכלי "משפט אחד". |
כלי מדידה לדוגמה
| כלי | מה מודד | פריטים לדוגמה | אמינות | תיקוף |
|---|---|---|---|---|
| שאלון שפת החוסן 18 פריטים, סולם 1–4 עם פרצופונים, לפני ואחרי | מודעות לששת הרכיבים | "אני יודע/ת מה לעשות אם משהו לא צפוי קורה בבית הספר." "לפני שאני עושה משהו, אני חושב/ת מה יקרה אחריו." | עקביות פנימית (אלפא של קרונבך), יעד 0.70 ומעלה | לא תוקף |
| מבחן התאמה 10 פריטים, נכון/לא נכון | הבנת המילים והמושגים | התאמת מושג למצב: "תוכנית מוכנות" ← "לפני הטיול בדקנו מה צריך להביא". | KR-20 במחקר חלוץ | לא תוקף |
| תצפית כיתתית 10 דקות בשיעור, פעם בשבוע | שימוש בשפת החוסן בשיח | ספירת מילים ומשפטים מהמילון, לפי רכיב. | הסכמה בין שני צופים (קאפא של כהן), יעד 0.70 ומעלה | לא תוקף |
| "משפט אחד" משימה פתוחה בסוף שיעור | חשיבה על תוצאות עתידיות | השלמת המשפט: "כשאני מתכונן/ת מראש..." | קידוד לפי הרכיבים, בדיקת הסכמה בין מקודדים | לא תוקף |
| יומן רפלקציה לצוות 3 שאלות בשבוע | תפיסת התרומה של התוכנית | "מה שמעת השבוע מהתלמידים והתלמידות שקשור למוכנות?" | ניתוח תמטי | כלי איכותני |
איסוף, ניתוח וכתיבה בדוגמה
| שלב | מה עושים | מתי |
|---|---|---|
| איסוף "לפני" | שאלון שפת החוסן ומבחן התאמה | שבוע 0 |
| איסוף שוטף | תצפית של 10 דקות, "משפט אחד", יומן רפלקציה | שבועות 1–12 |
| איסוף "אחרי" | שאלון שפת החוסן ומבחן התאמה | שבוע 13 |
| ניתוח שאלה 1 | בדיקת השערה 1: השוואת לפני ואחרי לכל רכיב (t מזווג או וילקוקסון) וגודל אפקט | שבוע 14 |
| ניתוח שאלה 2 | בדיקת השערה 2: מגמת השימוש במילות חוסן לאורך 12 השבועות, מנתוני התצפית | שבוע 14 |
| ניתוח שאלה 3 | ניתוח תמטי של היומנים וקידוד "משפט אחד" לפי הרכיבים | שבועות 14–15 |
| כתיבה | פרק ממצאים, דיון, ודוח לבית הספר בעברית ובערבית | שבועות 16–18 |
קוד משתתף/ת לדוגמה
ב2-כ5-017: בית ספר 2, כיתה 5, משתתף/ת 17. בלי שם ובלי תאריך לידה.
משפט ממצא לדוגמה
"ממוצע רכיב המוכנות והתכנון עלה מ־2.2 לפני התוכנית ל־3.1 אחריה, העלייה הגדולה ביותר מבין ששת הרכיבים."
נתוני דוגמה, כמו בדשבורד
תוצרי המחקר לדוגמה
עברית וערבית, כ־60 מילים, מושגים ומשפטים
אייקון וצבע לכל רכיב
6 משחקים, משחק לכל רכיב
2 לכל רכיב, 45 דקות כל אחד
לתלייה בכיתה
למחנכים ולמחנכות
דו־לשוני, עם נתונים מצרפיים
כולל פסקת שקיפות על השימוש ב־AI
המצגת המלווה למחנכים ולמחנכות
הדשבורד: עברית וערבית
אפשר להחליף שפה בכפתור שבתוך הדשבורד. כל המספרים כאן הם נתוני דוגמה.
דף עזר בעמוד אחד
בונים כלי AI מלווה מחקר: דף עזר
עשרת השלבים
- מעלים חומרים, בלי פרטים מזהים
- פרומפט פתיחה
- מתקדמים חלק אחר חלק
- הגהה ופאנל מומחים
- משתפים
- דשבורד
- איסוף ממצאים בקודים
- ניתוח שתוכנן מראש
- כתיבה במילים שלכם
- הצעה לכנס לפי ההנחיות
פרומפט פתיחה מקוצר
תפקידך: מלווה מחקר אקדמי. צירפתי [קבצים]. נושא: [...]. שאלה: [...]. אוכלוסייה: [...]. כללים: לקרוא קודם את הקבצים; לא להמציא מקורות, ולסמן כל מקור [לאימות]; לשאול עד 5 שאלות הבהרה; חלק אחד בכל פעם; עברית תקנית ולשני המגדרים. תוצר: א. מסגרת (שאלה והשערות) ב. סקירת ספרות ג. מתודולוגיה ד. מעורבות ה־AI. מתחילים: סיכום ב־5 שורות ושאלות הבהרה.
בהגהה בודקים
- מקורות
- עקביות וקוהרנטיות
- מספרים
- אתיקה ופרטיות
- שפה, ושפה שנייה
- קריאה אנושית
חמשת הכללים
- חלק אחד בכל פעם
- כל מקור [לאימות] נבדק
- קודים במקום שמות
- רק הניתוחים שתוכננו
- המילים הסופיות שלכם
צריכים עזרה בבניית הכלי?
אפשר לפנות אליי לסיוע בבניית כלי מלווה מחקר, בניסוח הפרומפט ובבניית דשבורד למחקר שלכם.
ד״ר יעל שדה · חוסן | קהילה | חינוך
טלפון: 052-3969417
דוא״ל: yael.sade@gmail.com